מבוא כללי

אייקון (צלמית) הוא סמל חזותי פשוט, שנועד להעביר מסר קצר וברור ללא שימוש במלל.
ניתן לראות שימוש נרחב באייקונים גרפיים בתחום השילוט וההכוונה וכן בתחום הדיגיטלי והאינטראקטיבי, האייקונים הם למעשה חלק ממערך ניווט והכוונה בתוך ממשקי משתמש.
לאייקון מספר יתרונות חשובים : ניתן להבינו גם ללא צורך בשפה, הוא בולט לעין עוד בטרם קוראים את הכתוב ומשמעות האייקון מובנת בקלות ובמהירות גבוהה יותר מטקסט.

 

היצוגים הויזואלים של האייקונים עד ימינו נלקחו מהעולם המוחשי, לדוגמה: כדי לפתוח תמונה או תיקיה יש ללחוץ על אייקון בצורת תיקיית קרטון, כמו כן כדי להתקשר למישהו או לענות לשיחה בטלפון הנייד יש ללחוץ על אייקון בצורת שפופרת. שימוש בסמלים של העולם "הישן" עבר לעולם הדיגיטלי משום שהראשון התקיים שנים רבות לפני שהשני נוצר.

 

בימינו עם התפתחות וחדירת העולם הדיגיטלי לכל תחום בחיינו, גדלה הדרישה לאייקונים למטרות שונות ולקהל יעד מגוון. התפתחות זו הציבה בפני המעצבים ומפתחי מערכות ההפעלה השונות אתגרים רבים.
אחד האתגרים החשובים והקשים שבהם הוא גיבוש שפה חזותית חדשה .
נדרשת שפה גרפית ייחודית אשר תזוהה בשוק כמודרנית ועדכנית, בעלת ערכים של איכות ואסתתיקה.
עיצוב איכותי נתפס כאמין ובטוח, בעוד שעיצוב מיושן מיד נתפס כלא איכותי ובעל ערך נמוך.

 

הסיבה לכך שעדיין ממשיכים להשתמש באייקונים מהעולם "הישן" ברורה: הדימויים הללו כל כך מוכרים ומזוהים עם הפעולות שהם מייצגים, שצריך סיבה טובה במיוחד כדי לשנות אותם. בנוסף, גם אם נשנה ונחליף אותם בדימויים חדשים ורלוונטיים יותר… בעוד כמה שנים לא יהיו רלוונטיים, בהתחשב במהירות שבה דברים משתנים.

במאמר של קארין קקונן "המפה, המראה והדימוי" –

שלוש דרכי ייצוג עיקריות (או מטפורות) של דימויים חזותיים בתקשורת חזותית:

  1. התמונה בתור מראה – כלומר כשיקוף נאמן של המציאות.
    (לדוגמה לשידורי חדשות למטרת התחקות אחר המציאות- ע"י רמזים לגולמיות והעדר ליטוש של תמונות ודיווחי חדשות שולחים מסר לצופה כי הצילומים הם אמיתיים ולא נערכו.)
  2. התמונה בתור מפה – כלומר כייצוג מתומצת שמטרתו ליידע.
    (לדוגמה למטרות פרסומיות- שימוש בקומפוזיציה, אייקונוגרפיה והסתמכות על הבנות חברתיות או תרבותיות של קהל היעד, כל אלו משמשים לקידום המסר הפרסומי הרצוי והאסוציאטיבי.
    במטפורה זו התמונה בד"כ תהיה מתומצתת מבחינת המידע המצוי בה, כך שרק המידע הרלוונטי למטרה שלה ישאר על קנו)
  3. התמונה בתור דימוי – כלומר כשעתוק של המציאות שמסתיר את המציאות הממשית.
    (למטרות אחרות, לעתים בידוריות- לא מתיימרים לשקף מציאות ריאליסטית בהכרח, ומכאן האפשרות לבניית השיקופים של מציאויות שונות ומקבילות שיכולות להשתקף בו זמנית או בהדרגה לאורך התמונות השונות של היצירה)

רולאן בארת', במאמרו "הרטוריקה של הדימוי החזותי"- טוען שהדימוי תוחם משמעות ולכן הוא מאפשר לחקור את תהליך הסימון.

בתהליך הסימון ישנם 3 סוגי מסרים:

  1. המסר הראשון הוא לשוני –
    דרושה ידיעת השפה בה מופץ המסר.
  2. המסר השני הוא אייקוני לא מוצפן (דנוטטיבי) – (נקראים גם מסמנים):
    הכוונה היא לדימוי כפשוטו. לא דרוש ידע תרבותי כלשהו, אלא רק לזהות את האובייקטים שבתמונה.
  3. המסר השלישי הוא אייקוני מוצפן (קונוטטיבי) – (נקראים גם מסומנים):
    הקונוטציות העולות מתוך האובייקטים בתמונה. דרוש ידע תרבותי ופעולה של פענוח צופן.

שאלות המחקר ודיון תיאורטי

הדרך לפענוח עוברת בתוך ההקשר הפרשני של קהלי היעד.

במחקר זה ברצוני לבדוק כיצד תתקבל מערכת חדשה של אייקונים, שיסמלו פעולות בסיסיות שאנחנו עושים מדי יום.

  • אבדוק את טיב המפגש בין הנמען לאייקונים, את הצורות שבהם האייקונים מזמינים פרשנות.
  • אנסה למצוא שפה שבאמצעותה ניתן להעביר מסרים, לפרש, לבטא רגשות ולהזדהות, להסתייג ולבקר.
  • אנסה למצוא שפת ייצוג והבעה ייחודית, אך גם תכלית רעיונית אוניברסלית.
  • אבדוק השפעת משמעויות אסוציאטיביות.
  • אבדוק השפעת מטפורה על הנחקר בבחירת אייקון.
  • אבדוק השפעת אייקון דנוטטיבי (לא מוצפן) וקונוטטיבי (מוצפן), על העדפת הנחקר בבחירת האייקון.

הצגת המדגם ושיטת המחקר

מטרת המחקר

לבדוק כיצד תתקבל מערכת חדשה של אייקונים. האם יש מקום לשינוי, מהו השינוי הרצוי?
השפעת משמעויות אסוציאטיביות ו/או שימוש במטפורות ובדימויים קונוטטיביים ודנוטטיביים.

שיטת המחקר

בחרתי בשיטת מחקר באמצעות סקר, זאת על מנת לכלול דיעה אובייקטיבית אמיתית ממגוון מייצג.

המדגם

30 אנשים, גברים ונשים בחלוקה דומה, בגילאי 25-70, העוסקים במגוון רחב של מקצועות.

אופן ביצוע המחקר

בחרתי להכין שאלון קצר הכולל עמוד אחד, זאת על מנת לקבל שיתוף פעולה מלא ולא להכביד על הנחקרים. השאלון כלל אייקונים בשפה דומה וביניהם האייקונים שבשימוש כיום. הנחקר נדרש לדרג את האייקונים מהאהוב ביותר ועד האהוב פחות.

השאלון הועבר במייל למכרים ולחבריהם. את תשובות הנחקרים ריכזתי בטבלאות על פי סדר עדיפויות. חישבתי באחוזים את הממוצע של עדיפות הנחקרים, בדקתי סיבות לבחירה חריגה (גבוהה/נמוכה).
כמו כן בדקתי האם לגיל, מגדר או עיסוק ישנה השפעה על בחירת הנחקרים, והאם הם מושפעים ממטפורות ומקונוטציות מוצפנות (אייקון קונוטטיבי) ולא מוצפנות (אייקון דנוטטיבי).

הצגת המחקר

  • על גבי טופס הכולל עמוד 1 בלבד, הוצגו 5 אייקונים דיגיטליים, המסמלים פעולות בסיסיות שאנחנו עושים מדי יום: חיפוש, שמור, מחיקה, שליחה, תיקיה.
  • לכל אייקון 4 אופציות, אותן הנחקר היה צריך לדרג, מהאהובה ביותר עד לאהובה פחות:

אופציה 1:

אייקון בשימוש כיום

  • חיפוש 1
    חיפוש / search
  • שמור 1
    שמור / save
  • מחיקה 1
    מחיקה / delete
  • שליחה 1
    שליחה / send
  • תיקייה 1
    תיקייה / folder

אופציה 2:

אייקון בשימוש כיום או דומה בשפתו הפשוטה לאייקונים שבשימוש כיום

  • חיפוש 2
    חיפוש / search
  • שמור 2
    שמור / save
  • מחיקה-2
    מחיקה / delete
  • שליחה 2
    שליחה / send
  • תיקייה-2
    תיקייה / folder

אופציות 3+4:

יצירתיות ומורכבות יותר ולעיתים כוללות קונוטציה מוצפנת

  • חיפוש-3
    חיפוש / search
  • שמור 3
    שמור / save
  • מחיקה-3
    מחיקה / delete
  • שליחה 3
    שליחה / send
  • תיקייה-3
    תיקייה / folder
  • חיפוש-4
    חיפוש / search
  • שמור 4
    שמור / save
  • מחיקה-4
    מחיקה / delete
  • שליחה 4
    שליחה / send
  • תיקייה-4
    תיקייה / folder

ממצאים וסיכום

להלן סיכום חישוב ממוצע של עדיפות הנחקרים :

עדיפות 1עדיפות 2עדיפות 3עדיפות 4
אופציה 148.4%20.8%16.0%13.6%
אופציה 221.4%32.8%33.0%13.0%
אופציה 314.4%17.8%24.8%42.0%
אופציה 415.8%28.6%26.2%31.4%

על פי תוצאות המחקר- מכל האופציות:

  • גיל הנחקרים הנע בין 27 ל-70 – אין הבדל בהעדפותיהם.
  • עיסוק הנחקרים מגוון – אין הבדל בהעדפותיהם.
  • 17 נשים, 13 גברים – אין הבדל בין העדפותיהם.

בעדיפות 1:

48% מהנחקרים בחרו באייקון הנמצא בשימוש כיום.
21% בחרו אייקון בשימוש כיום או דומה בשפתו הפשוטה לאייקונים שבשימוש כיום.
ניתן לראות באופן בולט חוסר רצון בשינוי והעדפת אייקונים מוכרים ופשוטים.

בעדיפות 2:

באופציות המורכבות והיצירתיות יותר: 28.6% בממוצע בחרו באופציה 4 ו-17.8% בממוצע בחרו באופציה 3. לעומת זאת, 20.8% בממוצע בחרו באייקון הקיים ו-32.8% בממוצע בחרו בחרו באייקון בשימוש או בשפה דומה לו.

  • ניתן לראות שבעדיפות 2 (בה כבר משתחררים מהקיים), מוכנים הנחקרים "לצאת מהקופסא" להכיל ולבחור אופציה מורכבת ויצירתית יותר.
  • לפעולה "חיפוש" בסמל בחרו 40% מהנחקרים.
  • לפעולה "שמור" בסמל בחרו 35% מהנחקרים.
  • לפעולה "שליחה" בסמל בחרו 28% מהנחקרים.
  • ניתן לראות כי הסמלים הנבחרים בדוגמאות לעיל, הינם משעשעים ו/או נוסטלגים. אך עדיין שומרים על הפשטות.

בעדיפות 4:

ניתן לראות כי הנחקרים אוהבים פחות שימוש באלמנטים לא אסתטיים או מאיימים, לדוגמה:
לפעולה "מחיקה" הסמל קיבל דירוג נמוך עקב שימוש באלמנטים לא אסתטיים.
לפעולה "שליחה" הסמל קיבל דירוג נמוך עקב שימוש באלמנט אלים ומאיים.

לסיכום:

על פי ממצאי המחקר, רוב הנחקרים לא מעוניינים בשינוי העיצוב כאשר מדובר באייקונים.
חשובה להם מהות הפעולה ולא בהכרח הצד הוויזואלי שלהם.
על מנת לשנות אייקון מוכר ישנה חשיבות גדולה בבחירה בצורות בעלות פרשנות אסוציאטיבית חיובית ונעימה. ועם זאת יש לשמור על הפשטות על מנת להעביר את המידע בצורה קלה ומהירה.

דיון ומסקנות נוספות

ממצאי המחקר עולה כי רוב הנחקרים מעוניינים להשאיר את האייקון הקיים כפי שהוא ללא שינוי. נראה שהסיבה הבולטת לכך הינה כי באייקונים משתמשים לייצוג פעולות במערכות ההפעלה הדיגיטליות השונות, הם מוכרים ומזוהים עם הפעולות אותן מייצגים ובכך מאפשרים לקהל היעד התמצאות מהירה וקלה. לכן למשתמש במערכת ההפעלה חשובה מהות הפעולות ולא בהכרח הצד הוויזואלי שלהם. צריכה להיות סיבה טובה במיוחד כדי לשנות אייקון מוכר. על פי ממצאי המחקר במידה ונחליט לשנות אייקון מוכר, רצוי להשתמש בהומור ובאובייקטים המעוררים תחושות חיוביות ונעימות בקהל היעד. ישנה השפעה לקונוטציה ונוסטלגיה על בחירת הנחקרים. חיזוק לממצאים אלו, ניתן למצוא בספרות כדלקמן:
  • איתן מכטר בספרו "אוריינות חזותית", טוען כי "הנראות של מקומות בעלי קונוטציה נרטיבית משמעותית קושרת את הנמען אל המרחבים, הנופים והמקומות שבהם נוצרה החוויה. לנראות יש אופן נוסף ואחר לספר על ההתרחשות בכך שלא כל רכיבי הסיפור מופיעים ברובד הגלוי, אך המרחב המעיד על מה שהתרחש, מזמן כר נרחב לדימיון יוצר ולהזדהות".
  • סטוארט הול במאמרו "תקשורת כתרבות", טוען כי "באמצעות הפעלת צפנים ושימוש בקונוטציה אסוציאטיבית, ניתן להעביר מסרים ומשמעויות שונות. לטענתו מישור הקונוטציה של הסימן החזותי, של ייחוסו להקשר, ושל מיקומו בשדות שיח שונים של משמעות ואסוציאציה, הוא המקום שבו סימנים שכבר הוצפנו מצטלבים עם צפניה הסמנטיים העמוקים של תרבות, ומקבלים מימדים נוספים. למעשה העולם הסובב פולש אל המערכת הלשונית והסמנטית".
  • קארין קקונן במאמרה "המפה, המראה והדימוי" טוענת כי בדימויים החזותיים בתקשורת חזותית ישנה הסתמכות על הבנות חברתיות או תרבותיות של קהל היעד. הפרשנות של קהל היעד היא השערה מלומדת, אשר מסתייעת ברמזים לגבי המסר שמקורם במסר בתמונה ("מפה"), וגם מחוץ לקונטסט של המסר הזה ("דימוי").
  • רולאן בארת', במאמרו "הרטוריקה של הדימוי החזותי", טוען כי הדימוי החזותי תוחם משמעות לא מוצפנת (דנוטטיבית- הדימוי מופיע כפשוטו) ו/או מוצפנת (קונוטטיבית- הקונוטציות העולות מתוך האובייקט).
לאור ממצאי המחקר, נראה כי מאחר ונדרשת סיבה טובה על מנת לשנות אייקון קיים, מומלץ לבצע מחקר נוסף לבירור אותן סיבות המצדיקות שינוי ולאילו קונוטציות ישנה השפעה גדולה יותר על קהל היעד.

ביבליוגרפיה

צלמית (סמל חזותי). בתוך אתר "ויקיפדיה"

צלמית_(סמל_חזותי) /he.wikipedia.org/wiki

 

סער, י' (2012) אייקון בעידן הענן, בתוך אתר "פורטפוליו"
www.prtfl.co.il/archives/70435

 

בארת, ר. ( תורגם 2003). הרטוריקה של הדימוי. בתוך: ליבס, ת. וטלמון, מ. ( ערכו). תקשורת כתרבות. (כרך א,#39;, עמ' 259 – 272). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

 

הול, ס. (1993, תורגם 2004). הצפנה, פענוח. בתוך : ליבס, ת . וטלמון מ.(עורכות).
תקשורת כתרבות (ע' 390–414). מקראה, כרך ב'. רמת-אביב: האונ' הפתוחה.

 

מכטר, א', (2010) "אוריינות חזותית – בין פענוח לפרשנות". בתוך מכטר, א. (ערך) (2010)
אוריינות חזותית – עיון, מחקר, יצירה. ע' 9 – 47. תל אביב: רסלינג, והמרכז האקדמי ויצו חיפה.

 

Kukkoen, K (2011). The map, the mirror and the simulacrum. Images in Use – Towards the critical analysis of visual communication (pp.55-67). Amsterdam/Philadelphia: John Benjamins Publishing Company.

נספחים

שאלון האייקונים:

הסטודיו שלנו מתמחה בעיצוב פרוייקטים לדפוס ודיגיטל, וביצירת תוכן חכם ויצירתי, שתופס את תשומת לב הקהל. אנחנו מקשיבים לצרכים שלכם ויכולים להביא חיים לרעיונות בצורה מדוייקת ומקצועית. האיכות של העיצוב שלנו מעולה ונעזור לכם להתבלט ולהצליח בתחום שלכם.

צרו קשר עם הסטודיו שלנו ותקבלו הצעת מחיר מותאמת אישית לצרכים שלכם.  

אנחנו נספק לכם את השירותים המותאמים ביותר לעסק שלכם ונעזור לכם להציג את העסק בצורה מקצועית ומרשימה.

לוגו - ניסן כהן סטודיו לעיצוב גרפי

ניסן כהן סטודיו לעיצוב גרפי

nisanstudio.co.il

058-7750199

מוזמנים לעקוב אחרינו ברשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם,
כדי להיות מעודכנים בעבודות ובהצעות מיוחדות שלנו.

#עיצוב_גרפי_עסקי #עיצוב_גרפי_ישראל #לוגו #מיתוג #עיצוב_אתר_אינטרנט #דף_נחיתה #עיצוב_חוברת_דיגיטלית #מודעות_שיווק #עסקים_מצליחים #טיפים_לעסקים #אייקונים

#graphicdesign #designtrends #businessgraphicdesign #graphicdesignisrael

צרו קשר

קליק ואנחנו איתכם 🙂

או השאירו פרטים ונחזור בהקדם

Please enable JavaScript in your browser to complete this form.
דילוג לתוכן